פרשת אחרי מות

כיתד יתכן ש"אין אפוטרופוס לעריות"? האם אין לראות בכך ציווי המנוגד לטבע של האדם?

הפסוק הראשון בפרשה פותח: "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן..." אולם לא מופיע בפסוק מהו הדיבור, שכן הפסוק הבא מתחיל בתיאור: "ויאמר ה' אל משה..." מהו אם כן הדיבור בפסוק הראשון?

רש"י רואה בכותרת: "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן" ביטוי לאזהרה שמתרה הקב"ה באהרן ובניו. מה היה לו קשה רש"י שגרם לו לפרש כך?

פרשת אחרי מות פותחת בדיבור "ידבר ה'...אחרי מות שני בני אהרן". התיאור של מותם של בני אהרן מופיע בפרשת שמיני. מדוע אם כן לא מופיע פרשת אחרי מות לאחר פרשת שמיני?!

נחלקו חכמים למה מתו נדב ואביהו, בפסוק נאמר: "בקרבתם לפני ד'", וישנה דעה בחז"ל שמתו על שהורו הלכה בפני רבם. וצריך ביאור איך איסור זה מרומז בפסוק? ובפשט הדברים נראה שלא היתה כוונתם מתוך לעג למשה ואהרון, אלא שנדחפו לתחום שלא היה מסור בידם, מתוך רצון להתקרב אל ד'.

מה הקשר בין חטאם של נדב ואביהו לעבודת כהן גדול ביום הכיפורים?

כיצד עלינו לקבל אסונות?

עבודת השעיר המשתלח היא בגדר חוק ויש בה תופעה הנושאת הפכים. מה עניינה של עבודה זו?

בפרשת אחרי מות מתואר הפור שנשלח בשני השעירים ומקבילים אותם לשני השעירים שרבקה מצווה על יעקב לקחתם; בהפטרת קדושים מדובר על כיבוש הארץ; יצחק בוחר בשעיר יעקב בחירה זו מתבררת לנו ביום כיפור ובפורים שבשניהם היה פור; למרות חטאינו בחירת ה' לא מתבטלת.